הפרעת אישיות גבולית היא הפרעה המתאפיינת במספר פרמטרים. קיים קושי לווסת את הרגשות, המחשבות אצל אותו אדם, קיימת אצל האדם התנהגות שהיא אימפולסיבית, חסרת רסן, יחסים שאינם יציבים עם האנשים הסובבים ופעמים רבות אנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית עלולים לסבול גם מחרדות ודיכאון.
בנוסף הסיכוי שאותם אנשים יפנו לשימוש בסמים ואלכוהול עולה ואצל נשים קיימת אפשרות להיווצרות של הפרעת אכילה, במקביל לבעיה הנפשית.
אנשים עם הפרעה מהסוג הזה מפתחים גם נטייה לפגוע בעצמם. האבחנה מחייבת זיהוי של חמישה מתוך הקריטריונים הבאים:
- תגובות קשות למה שאותם אנשים מפרשים כעזיבה – גם במצבים בהם אותו אדם נמצא בטיפול והמטפל יוצא לחופשה או חולה, הם עלולים לפרש זאת כעזיבה, כנטישה והתגובה היא התפרצויות, דיכאון וכדומה.
- יחסים סוערים בין אישיים עם בני המשפחה והחברים – נטייה לרגשות קיצוניים עבור אנשים בין אם זה אהבה עזה ועיוורת ובין אם שנאה קיצונית.
- תפיסה עצמית מעוותת- שינו דעות, שינוי מקום עבודה, מצבים של ניתוק מהגוף, גלישות פסיכוטיות, איבוד הקשר עם המציאות.
- נטייה להתנהגויות אובדניות – בין 4%-9% הלוקים בהפרעה זו מתאבדים. גם פגיעות עצמיות מאפיינות את הבעיה הזו. אותם אנשים עושים זאת לאו דווקא במטרה לפגוע בעצמם אלא במטרה לרסן את כל אותם התנהגויות.
- מצבי רוח המשתנים בצורה קיצונית לצד הרגשה של שיעמום וריקנות תמידיים, קושי להישאר לבד, קושי להסתדר עם עצמי.
אצל חלק מהאנשים ההפרעה קטנה במהלך השנים, יש אנשים שמפתחים בעיות נפשיות נוספות ויש אנשים שמצליחים להתגבר על הבעיה בעזרת טיפול פסיכיאטרי אינטנסיבי. מחקרים מראים כי אנשים שמגיעים ממשפחות עם רקע אלים ובעייתי נוטים לפתח בעיה אישיותית מהסוג הזה. יש גם סברה שמדובר בגורמים סביבתיים המעודדים היווצרות של הפרעת אישיות גבולית.
את האבחנה מבצעים בצורה קפדנית ומפורטת, שיח עם האנשים הקרובים לאותו אדם ויש הרבה מצבים שאנשים סובלים מבעיות אחרות כמו דיכאון ופונים לעזרה ואז תוך כדי מגלים כי אותו אדם סובל מהפרעת אישיות גבולית.
הטיפול המוצע הוא טיפול פסיכותרפתי במטרה לשפר את יכולת התקשורת של האנשים הללו וללמד אותם שליטה על כעסים והתנהגויות לצד טיפול תרופתי בהתאם למצב: טיפול הרגעה, טיפול אנטי פסיכוטי, טיפול אנטי דכאוני.
חשוב להבין שלמרות כי מדובר בהפרעה לא פשוטה עדיין ניתן לטפל ולשפר בצורה משמעותית את הסימפטומים הנלווים.
