אנשים רבים בטוחים כי סוגים מסוימים של סמים אינם ממכרים. מנתוני מחקרים רבים עולה כי אין זה כך וכי ברגע שהשפעה של סם חולפת, אותו אדם שצרך את הסם, רוצה ממנו עוד.
בואו ננסה לתאר את הסיטואציה בהמחשה ויזואלית אותה נדמיין. נניח שיש אדם, נקרא לו ג’ון. ג’ון נמצא תחת לחץ מוגבר, תחת מתח. אולי הוא גם קצת עצבני. נצייר את ג’ון על דף חלק לבן בקו קטן לרוחב. עדיף בעט אדום
ג’ון צורך את הסם, לא משנה מאיזה סוג וברגע הצריכה, מה שהסם עושה זה להעלות את ג’ון מעל אותו לחץ, רק באופן זמני. נמשיך את הקו כלפי מעלה ואז ימינה כך שנקבל צורה של
הבעיה היא שבתוך הגוף של ג’ון מה שקורה מבחינה פיזית הוא שריפה של רכיבים חיוניים דוגמת סידן, ויטמין C, קומפלקס ויטמיני B ועוד מינרלים וויטמינים רבים.
לכן, כאשר השפעת הסם אותו ג’ון צרך מתפוגגת הוא יורד מהמקום הגבוה שכביכול היה בו זוכרים? מעל הלחץ אבל הפעם, למקום נמוך יותר.
לאחר הצריכה של הסם, זה המקום החדש של ג’ון.
העניין הוא שג’ון לא באמת מרגיש את זה, כי מדובר בירידה ממש מזערית. ג’ון חושב שאם הוא הרגיש טוב ולו לקצת, הוא ינסה את זה שוב. אז נכון, הסם מרים אותו שוב אבל פחות מהנקודה הגבוהה שבה הוא היה בצריכה הקודמת של הסם. כך, הדבר ממשיך, בכל פעם רכיבים חיוניים נוספים נשרפים בגופו של ג’ון ובכל פעם הוא מתחיל מנקודת התחלה נמוכה יותר מה שנקרא דאון, וחוזר לצרוך את הסם וכך שוב מגיע לנקודת ״היי״ אבל נמוכה מהנקודה שבה היה בהתחלה. לזה קוראים התמכרות לסמים. בכל פעם, תחושת ההתעלות שהוא הרגיש בהתחלה, יורדת והוא מוצא את עצמו במצב נמוך יותר ונמוך יותר.
איפה הבעיה עם התמכרות לסמים?
הבעיה היא שברוב הפעמים, האדם שצורך את הסם, במקרה שלנו ג’ון היא שהוא לא באמת שם לב לזה או יותר נכון, סוגר את העיניים. התהליך שתואר לעיל, מתרחש כל כך לאט ולכן הוא לא מסוגל לראות את הנסיגה ההרסנית שמתרחשת בגופו, שלב אחר שלב מה גם שהוא כל הזמן שואף לחזור לאותה תחושת ״היי״ הראשונית. בשלב מסוים, ג’ון כבר לא רוצה את הסם בכלל, הוא צריך אותו רק בשביל להרגיש נורמלי.
מכורים לסמים? כנסו עכשיו לאתר של רטורנו >
